מגע ובריאות בגיל השלישי. מאת: חוה לוי גוטמן        14/04/2016
חוה לוי גוטמן - נטורופתית N.D, Cl.H ומרצה בקמפוס במגמת נטורופתיה. סקרה מחקרים שבדקו את השפעותיהם של טיפולי מגע שונים על תסמינים פיזיים שונים, על רווחה נפשית ועל איכות החיים של בני הגיל השלישי. המאמר פורסם ב 2010 במגזין האתר: www.naturopathy.org.il

תקציר

מאמר זה עוסק ב"גיל השלישי" (מגיל הפרישה ואילך).במאמר יוצגו מאפיינים של הגיל השלישי, יידונו סוגיות הנוגעות לקבוצת אוכלוסיה זו ההולכת וגדלה עם העלייה בתוחלת החיים, וייסקרו מחקרים שבדקו את השפעותיהם של טיפולי מגע שונים על תסמינים פיזיים שונים, על רווחה נפשית ועל איכות החיים של בני הגיל השלישי. מן הדברים שיוצגו להלן עולה שאפשר ואף רצוי לשלב טיפולי מגע עם הטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום, וכי הדבר תורם לשיפור איכות החיים של מטופלים בני הגיל השלישי. 

 
הקדמה
 
הגיל השלישי
לפי ארגון הבריאות העולמי, "הגיל השלישי" מייצג קבוצת אוכלוסיה גדולה ולא הומוגנית, הכוללת אנשים בני 60 ומעלה (גיל הפרישה, פחות או יותר). ניתן להגדיר אוכלוסיה זו גם עפ"י רמת התפקוד, החל באלו המתפקדים באופן מיטבי, עבור דרך אלו החווים ירידה בתפקודים הפיזיים / המנטליים, ועד לקשישים מוגבלים, תשושים או סיעודיים. (WHO 2010). לפי אש"ל (האגודה לפיתוח ותכנון שירותים למען הזקן בישראל), מקובלת חלוקה של "הגיל השלישי" לתת-קבוצות:
  • הזִקנה הצעירה (גילאי 75-65)
  • הזִקנה האמצעית (גילאי 85-75)
  • הזִקנה המופלגת (גילאי 85 ומעלה).
עם השנים חלים בגופנו שינויים תפקודיים טבעיים, יש ירידה מסוימת ביעילות התפקוד של מערכות הגוף השונות וכתוצאה מכך יש שינוי בכושר ההסתגלות שלהן לתנאי מאמץ ולשינויים סביבתיים. לתהליך ההזדקנות השפעות רבות ומגוונות על הנפש ועל גוף האדם, וכן גם על פרמטרים חשובים כמו איכות חיים, קשרים חברתיים, פעילות גופנית, פגיעה בתפקוד - מּוגּבלּות פיזית ותפקודית, ירידה קוגניטיבית, בעיות רגשיות, התמודדות עם מגבלות, משברים, מחלות, אובדנים, מצוקה כלכלית ועוד. לכך יש להוסיף גם סבל גופני או נפשי, כשכאב הופך מסימפטום לבעיה בפני עצמה, או כשסבל הופך לבעיה קיומית עקב מוגבלות של הזקן כתוצאה מתהליכים שונים המתרחשים עם הגיל או ממחלה, כאשר הזקן מצפה ורוצה להיות פעיל יותר ממה שמוגבלותו מאפשרת לו. תיאורטית, ללא הקפדה על בריאות ועל איכות חיים, כל אלו עלולים להגביר תחלואה פיזית ונפשית ככל שתוחלת החיים מתארכת. אחד הסטריאוטיפים הנפוצים לגבי תהליך ההזדקנות, מציג בעיקר את הירידה במצב הבריאות. יחד עם זאת ברור, שלא כל מי שמגיע לגיל השלישי ולזִקנה סובל רק מתופעות שליליות. כולנו מכירים זקנים וקשישים רבים השומרים על כושר גופני ומנטלי, על בריאות טובה, על דימוי עצמי חיובי ועל שביעות רצון מהחיים, וממשיכים בפעילות מגוונת, אם בהתנדבות ואם בעבודה. הפעלת הגוף, הן בפעילות גופנית והן ע"י טיפולי מגע, היא אחת הדרכים הטבעיות, הטובות והיעילות לטיפוח הגוף והנפש, והיא תורמת לבריאות תקינה בכל גיל. 
 
המגע וחשיבותו 
לפי תפיסת הרפואה המשלימה, מגע הוא כלי חשוב לשיפור מדדים טיפוליים שונים, וגם אם עדיין הביסוס המחקרי לכך לוקה בחסר, הרי הוא קיים גם קיים בפרקטיקה המקצועית. פיליס דיוויס (1994) מציינת, כי המגע הוא צורך ביולוגי, כלי לתקשורת וליצירת קשר. המגע חשוב להעברת מידע ממערכת העצבים ההקפית בעור אל מערכת העצבים המרכזית. המגע הוא החוש הראשון המתפתח אצל העובר והוא נשאר כל חיינו גורם מרכזי המלווה את התפתחותנו בכל שלבי חיינו ובכל מעשינו. יש למגע השפעה משמעותית פיזיולוגית, רגשית, פסיכולוגית וחברתית. לעצם המגע בגוף יש השפעה חיובית חזקה מאוד, גם על בריאים וגם על חולים. המגע חשוב במיוחד כאשר מדובר באנשים עם חסך בתחום זה, כמו אנשים בודדים, חולים כרוניים, מוגבלים פיזית, משותקים וכד'. "מגע הוא שפה, אשר באמצעותה ניתן בתוך חמש שניות להעביר יותר אהבה מאשר בחמש דקות של מילים שנבררו בקפידה" (דיוויס 1994, עמ' 9). כיום ידוע, ששינויים המתרחשים בגוף כתוצאה ממגע תורמים לשיפור מדדים פיזיים ונפשיים ולשיפור איכות החיים. 
 
 טיפולי מגע בגיל השלישי
טיפולי מגע הם דרך נוספת להפעלת הגוף, החיונית לשם קיום, לשיפור איכות החיים ולאריכותם. דיוויס מייחסת לעיסוי השפעה על כל פעילויותינו, מהחושים, דרך פעילות כל מערכות הגוף, המרצת מחזור הדם, שחרור רעלנים מהגוף ועד לאיזון ולרענון פיזי ואנרגטי, להפחתת מתחים ולשיפור מצב הרוח. "זוהי שיטה לאימון הגוף לתגובה לא מתוחה אלא רגועה" (דיוויס 1994, עמ' 111-110).
 
כפי שיובא להלן, שילוב טיפולי מגע עם הטיפול הקונוונציונלי הנהוג כיום, תורם לשיפור איכות החיים של המטופלים בגיל השלישי. במסגרת חיפוש ראיות מבוססות מחקר למאמר זה, נמצאו מחקרים הנוגעים לטיפול בגיל השלישי בשיטות המגע הבאות: רפלקסולוגיה, עיסוי ושיאצו. יש עוד שיטות רבות מתאימות של טיפולי מגע, אך לא נמצאו מחקרים מבוססים לגביהן.
 
טיפולי מגע משפרים איכות חיים
הטיפול במגע קשור לשיפור איכות החיים של קשישים מחקרים אחדים מצאו שמתן טיפול מגע נכון ע"י אחיות יכול לשפר משמעותית את בריאותם של מטופלים קשישים. במיוחד צוינה יכולת השיפור הקוגניטיבית בקשישים המאושפזים בבתי חולים או במוסדות סיעודיים. וינה יכולת שיפור דומה בתחושת הנוחות ותקשורת טובה יותר של קשישים חולים במחלות סופניות עם קרוביהם. (Bush, 2001).
 
טיפולי מגע מפחיתים כאב 
 שכיחות הכאב עולה עם כל עשור בחיים. כאב במבוגרים שונה בבירור מכאב הנחווה ע"י צעירים. סרטן היא סיבה מובילה לכאב. אולם מצבים הגורמים לכאב, כגון כאבים ראומטיים של גב תחתון או של מפרקים, ומחלות לב וכלי דם, שכיחים בד"כ בגילאי 50 ומעלה. מצבי כאב (בעיקר כרוניים) שאינם מטופלים נכון במבוגרים עלולים להגיע עד כשל קוגניטיבי, דיכאון והפרעות במצב הרוח ופגיעה ביכולת התפקוד היומיומית. גורמים המפריעים לטיפול בכאב מצד המטופל המבוגר הם, למשל, פטאליזם, הכחשה, רצון להיות "חולה טוב", ריחוק גיאוגרפי ומגבלה כספית. עם השנים מתרחשים שינויים פיזיולוגיים המשנים את הפרמקוקינטיקה והפרמקודינמיקה של משככי כאבים, כך שיעילותם הטיפולית משתנה. כתוצאה מכך הם עלולים לגרום לרעילות בגוף, לתגובות בין תרופתיות ולשינויים במערכת העצבים, העשויים להוביל להזיות. ניהול כאב בקרב מבוגרים מכּוון לגרום לשיפור, להפחית את רמת הכאב ולמקסם את יכולת תפקוד היומיומית. אסטרטגיית הטיפול המצליחה בכך ביותר משלבת בין תרופות וטיפולים טבעיים (כמו עיסוי, טיפול ביתי, קומפרסים חמים וקרים ועוד (Davis & Srivastava, 2003).
 
טיפולי מגע בניהול כאב כרוני 
מספר מוגבל של עדויות (חיוביות!) מצביע על כך שטיפולי מגע יעילים בניהול כאב כרוני המקושר למצבים ספציפיים במבוגרים ובקשישים. באופן כללי המחקרים תומכים בטיפולי מגע. לשיטות השונות יש השפעה טיפולית דומה במצבי כאב כרוני, לכן הבחירה בשיטת מגע ספציפית תלויה בהעדפת המטופל ובנוחותו. מאפיינים מסוימים במטופל עלולים לגרוע מיעילות הטיפול, ביניהם דיכאון, חרדה, שליטה, השמנה (obesity), צריכת סמים ונוירוטיות. באופן כללי ההשפעה של טיפולי מגע על כאב יעילה יותר במהלך סדרת הטיפולים ואחריה, אך היא יכולה להימשך גם עד שנה לאחר תום הטיפולים, למשל בעיסוי (הערה: לא צוינה שיטת עיסוי מסוימת). רוב המחקרים בדקו השפעות של טיפולים אלה במצבי כאב כרוני של גב תחתון ושל דלקת מפרקים ניוונית (OA-osteoarthritis) של הברך. מומלץ לבדוק ביסודיות את השפעתם של עיסויים במצבי כאב כרוני אחרים. ”מבוגרים קשישים" ו"מבוגרים צעירים" (הערה: טווחי הגילאים לא צוינו), בדרך כלל חווים כאב באותו אופן, גם במהלך טיפולי המגע, ולכן אפשר לטפל גם במבוגרים יותר ללא חשש, אך עם תשומת לב נוספת ועם התמחות ספציפית לתחום. ניהול כאב כרוני באמצעות טיפולים בגישות שונות הוא רב ערך לכל המבוגרים, אך בעיקר למבוגרים קשישים גילאי 81-79. מספר המחקרים מוגבל ודרוש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את יכולת ההשפעה של טיפולי מגע (Rakel & Barr, 2003).
  
טיפולי מגע וסרטן
 
רפלקסולוגיה מפחיתה חרדה וכאב בחולות סרטן
מחקר אמריקאי בדק השפעה של טיפול רפלקסולוגי בכפות הרגליים על חרדה וכאב בחולות סרטן השד וסרטן ריאות (הערה: משך המחקר ותדירות הטיפולים לא צוינו). נבדקו 23 נשים, רובן לבנות, בנות 65 ומעלה, שנטלו משככי כאב ותרופות נוספות. קבוצת הניסוי טופלה בשתי כפות הרגליים במשך 30 דקות ע"י רפלקסולוג מוסמך. קבוצת הביקורת טופלה בתרופות בלבד. לא נעשו שינויים בתרופות או בשגרה הרפואית של החולים. תוצאות: קבוצת הניסוי הראתה הפחתה משמעותית בחרדה. אחד מתוך שלושה מדדים הראה הפחתה משמעותית בכאב. מסקנות: לאור התוצאות המשמעותיות, החוקרים המליצו לשקול רפלקסולוגיה כטיפול להפחתת חרדה בקרב חולים בסרטן השד ובסרטן ריאות. אנשי צוות רפואי יכולים ללמוד לטפל ברפלקסולוגיה. שיטה זו של מגע אנושי יכולה להתבצע בכל מקום, היא אינה מצריכה ציוד מיוחד, אינה חודרנית ואינה מפריעה לפרטיות החולה. (Stephenson et al, 2000) מחקר ייחודי ניסיוני של בי"ס לאחיות בצפון קרוליינה, השווה השפעה של מתן טיפול רפלקסולוגי ע"י בן זוג, לטיפול קונוונציונלי בחרדה ובכאב בחולי סרטן עם גרורות (16 סוגי סרטן בקרב הנבדקים). החולים, בממוצע גילאי 58.3 שנים, נבחרו מארבעה בתי חולים במזרח ארה"ב. 86 זוגות חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי (42 זוגות), שטופלה בשילוב של 30-15 דקות לימוד רפלקסולוגיה לבן הזוג ע"י רפלקסולוג מוסמך, 30-15 דקות רפלקסולוגיה לבן הזוג, ומתן טיפול של 30 דקות למטופל ע"י בן הזוג. קבוצת הביקורת (44 זוגות) ביצעה פעילות שונה: בן הזוג הקריא לחולה במשך 30 דקות. תוצאות: בקבוצת הניסוי נמצאה הפחתה משמעותית במדדי עוצמת הכאב והחרדה. בקבוצת הביקורת נמצאו שינויים מינימליים בלבד (Stephenson et al, 2007).
 
השפעת עיסוי על בחילה, חרדה ודיכאון
מחקר שְבֶדי בדק השפעה של עיסוי על בחילה, חרדה ודיכאון בחולות סרטן השד שטופלו בכימותרפיה. במחקר פרוספקטיבי, מבוקר, אקראי זה נבדקו 39 נשים שגילן הממוצע 51.8 שנים. קבוצת ההתערבות טופלה ב-5 מפגשי עיסוי, כל מפגש נמשך 20 דקות. במקביל, קבוצת הביקורת קיבלה ביקורי אורחים. בכל המשתתפות נבדקו מדדים לרמת בחילה, לחרדה ולדיכאון, לפני ואחרי כל מפגש. בניתוח התוצאות נמצא שהטיפול בעיסוי הפחית משמעותית את רמת הבחילה בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. החוקרים לא הצליחו להדגים סטטיסטית הבדלים בין שתי הקבוצות ברמות החרדה והדיכאון (Billhult et al, 2007).
 
מגע ודיכאון
 
שיאצו מיטיב עם חולי COPD
קושי נשימתי לעתים מזרז התחלת דיכאון בחולי מחלת ריאות חסימתית (COPD). משערים שזוהי תוצאה פסיכולוגית של קוצר נשימה (dyspnea), ולפיכך הפחתת תסמינים של קוצרנשימה עשויה להפחית תסמיני דיכאון. במחקרים אחרים נמצא שטיפול בשיאצו מסייע בהרגעה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים מטאיוואן לבדוק אם שיאצו מפחית קוצר נשימה ומפחית דיכאון במטופלים מבוגרים עם COPD. (הערה: לא צוין גיל המשתתפים, אך נבדק מדד של דיכאון גריאטרי). במחקר כפול סמיות ניסיוני זה השתתפו 44 מטופלים, שהוערכו לפני תחילת המחקר ובסופו במדד של דיכאון גריאטרי (GDS) ובמדד הערכת קוצר נשימה (DVAS). נבדקו גם מדדי גיל, מין, תפקוד ריאתי, עישון ושימוש בסטרואידים. קבוצת ההתערבות טופלה בשיאצו להרגעה ולהקלה על קוצר נשימה. קבוצת הביקורת קיבלה שיאצו בנקודות מזויפות, שונות מהמרידיאנים והגנגליונים שבהם טופלה קבוצת ההתערבות. שתי הקבוצות טופלו בתוכנית של 4 שבועות, שכללה 5 טיפולים בשבוע, כל טיפול נמשך 16 דקות. לפני כל טיפול ובסופו נבדקו שיעור ריווי החמצן ומדדים פיזיולוגים אחרים. תוצאות: כל המדדים שנבדקו הראו שיפור משמעותי בקבוצת ההתערבות שקיבלה שיאצו אמיתי, לעומת קבוצת הביקורת. מסקנות: התוצאות נותנות בידי הצוות הרפואי כלי מבוסס ראיה לטיפול בחולי COPD. הוספת טיפולי שיאצו לתוכניות טיפול ארוכות טווח במרפאות ובקהילה, עשויה להפחית קוצר נשימה כרוני ולהפחית דיכאון בקרב חולי Wu et al, 2007) COPD).
 
מגע ודחק (stress)
 
עיסויים משפרים איכות חיים ומפחיתים דחק
מחקר אמריקאי בדק השפעה של עיסוי על תפיסת דחק ואיכות חיים במבוגרים החיים בקהילה, גילאי 60 ומעלה, בהשוואה להשפעה של טכניקות הרפיה מודרכת (guided relaxation). במחקר אקראי קיבלו 54 משתתפים טיפולים של 50 דקות, פעמיים בשבוע. קבוצת ההתערבות טופלה בשילוב של עיסוי שבדי וטכניקות עיסוי להרגעה שרירית- עצבית. במקביל, קבוצת הביקורת קיבלה הדרכה להרגעה ולהרפיית שרירים, וכן הקראה ושימוש בעזרים חזותיים ע"י מדריך מקצועי. נבדקו מדדים מקצועיים של איכות חיים, חרדה, דיכאון, גישה חיובית, שליטה עצמית, חיוניות (vitality), מדדי תפיסת דחק ע"י הנבדק ובריאות כללית. תוצאות: נמצא שיפור משמעותי במדדי חרדה, דיכאון, חיוניות, בריאות כללית וגישה חיובית בקרב קבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. מסקנות: טיפולי עיסוי שיפרו את איכות החיים והפחיתו תפיסת דחק בקרב מבוגרים החיים בקהילה (Sharpe et al, 2007).
 
מגע ודמנציה 
 
טיפולי מגע מפחיתים תסמיני התנהגות בחוסים דמנטיים
כ- 75%-90% מדיירי מוסדות סיעודיים עם דמנציה מפתחים תסמיני התנהגות שאפשר לקשר אותם עם תגובת דחק. טיפולי מגע הראו הפחתה של חוסר מנוחה באוכלוסיה זו, במנגנון פעילות לא ידוע. מחקר אמריקאי אקראי ומבוקר בדק השפעה של טיפולי מגע על התנהגות תלוית דחק ועל רמת קורטיזול בקרב דיירים דמנטיים במוסדות סיעודיים (לא צויין אילו טיפולי מגע ניתנו).
65 משתתפים חולקו ל-3 קבוצות. קבוצת ההתערבות טופלה במגע במיקוד על נקודות בצוואר ובכתפיים, פעמיים ביום, במשך 3 ימים. קבוצת הביקורת טופלה בפלצבו - קיבלה חיקוי (מימיקה) של התנועות, אבל תנועות המטפלים שלהם רק נראו דומות לתנועות שבוצעו בפועל בקבוצת ההתערבות. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול רפואי שגרתי. נבדקו מדדי התנהגות (mABRS) ורמות קורטיזול ברֹוק ELISA) 64).  נבדקים גילאי 93-67 סיימו את המחקר. בקבוצת ההתערבות הייתה הפחתה משמעותית של חוסר מנוחה לעומת קבוצת הביקורת, כמו כן היה הבדל משמעותי בין הקבוצות ברמת הקורטיזול בבוקר (Woods et al, 2009).
 
חשיבות המגע עבּור הצוות המטפל
מגע הוא מרכיב עיקרי הניתן במודע או שלא במודע ע"י אחיות וצוות רפואי במסגרת הטיפול במטופל. רוב הספרות המקצועית מתייחסת למגע מפרספקטיבת המטופלים; נקודת המבט של המטפלים נדירה יותר בספרות. במחקר שְ בֶ די נותחו ראיונות עם 12 אנשי צוות רפואי מומחים, בסוגיית מתן טיפולי מגע למטופלים מבוגרים. נמצא שמתן מגע למטופלים מבוגרים היווה מהפך בגישה ושינוי משמעותי בניסיון המקצועי. לפתע המטפל תפס את עצמו לא רק כמומחה מקצועי המגיש טיפול חד-צדדי, לעתים כואב, בגופו של המטופל שלעתים הוא כואב ומעונה, אלא גם כאדם רב ערך, שבעזרת מגע זוכה להקל בסבלו של המטופל. גם בגישה למטופל חל מהפך משמעותי, והמטפל ראה גם את האדם שמאחורי המחלה. מערכת יחסי מטפל- מטופל שנוצרה במסגרת טיפול מגע תוארה כרגועה, ידידותית ואנושית. ע"י מתן טיפולי מגע למטופלים מבוגרים הסובלים מדמנציה ו/או מכאב, הצוות הרפואי יכול לתת למטופלים תחושה יקרת ערך של אנושיות (Edvardsson et al, 2003).
 

דיון
במאמר זה הוצגו מחקרים על שיטות שונות של טיפול במגע: רפלקסולוגיה, שיאצו, טכניקות עיסוי. כפי שהודגם לעיל, הפעלת הגוף ע"י טיפולי מגע באופן מובנה ומבוקר יכולה לשפר תפקודים פיזיים פונקציונליים, לשפר מדדים נפשיים ורגשיים הקשורים גם לרווחה אישית ולאיכות חיים, ולסייע בהפחתת שימוש בתרופות (למשל, הודות להפחתה של חרדה ודיכאון). היכולת לסייע בהפחתת כאב עוברת כחוט השני במחקרים שנסקרו. החיפוש אחר ראיות מחקריות למאמר זה הניב יבול דל. מחקרים רבים מתייחסים באופן כללי לטיפולי מגע, אך חסרים מחקרים לבחינת יכולות טיפוליות ספציפיות של טיפולי מגע שונים, וחסרים מחקרים על טיפולי מגע בגיל השלישי ופילוחם לפי גיל. בנוסף, לא נמצאו מחקרים על קשישים בריאים.יש לחקור שיטות של טיפולי מגע באופן קליני. ייתכן שחסרים מחקרים קליניים בתחום טיפולי המגע, עקב קושי מסוים לכמת ולאמת את הממצאים באמצעים מדידים. בנוסף, חשוב לבדוק באופן איכותי ופרטני השפעות של טיפולי מגע בגיל השלישי לא רק במצבי חולי אלא גם במצבי בריאות. בדיקת השפעתם של טיפולי מגע על תפקודי הגוף והנפש במצב של איכות חיים טובה, תאפשר השוואה מעמיקה יותר לגבי השפעת רגשות חיוביים על מצבי חיים שונים ואולי אף הבנה טובה יותר של מנגנוני הפעולה בגוף. לפי כריסטיאנסן וחב' (Christensen et al, 2009),  אם קצב העלייה בתוחלת החיים במדינות המתפתחות במהלך שתי המאות הקודמות יימשך גם במהלך המאה ה-21, רוב התינוקות שנולדו מאז שנת 2000 בצרפת, בגרמניה, באיטליה  בבריטניה, בארה"ב, בקנדה, ביפן ובמדינות אחרות שבהן תוחלת חיים גבוהה, יגיעו לחגוג את יום הולדתם ה-100. למרות מגמות שונות בין המדינות, האוכלוסיה מזדקנת בכל המדינות לעיל, כתוצאה מפוריות נמוכה, מהגירה מועטה ומתוחלת חיים ארוכה. שאלת המפתח היא: האם העלייה בתוחלת החיים משולבת בו זמנית עם דחייה ברת שינוי של  מגבלות תפקוד פונקציונלי ובעיות חוסר תפקוד? התשובה עדיין פתוחה, אך מחקרים מעריכים שתהליכי ההזדקנות ניתנים לשינוי, ושאנשים חיים יותר, ללא בעיות של חוסר תפקוד חמור.    
 
לסיכום
מתן טיפולי מגע לקשישים מאמן את נותני הטיפול לראות את האדם כמכלול ולבחון מרכיבים המשפיעים על בריאותו בגוף ובנפש. נראה כי יש חשיבות רבה לטיפולי מגע בגיל השלישי, להשפעותיהם ולערך המוסף שלהם. עצם המגע, תחושת הביטחון הנובעת ממגע מוכר, תשומת הלב והקשב, גם הם בעלי משמעות רבה עבור הקשיש. הניסיון המצטבר מראה כי טיפולי מגע יכולים להאיץ שינויים ולגרום לשיפור בהיבטים הקליניים והטיפוליים. מגע מסייע לאיכות החיים הכללית של המטופלים ולשיפור התפקוד בפעילויות היום יום ע"י שיפור מדדים פיזיים ונפשיים. לאור היתרונות המוכחים של מגע, יש לשאוף לכך שטיפולים אלה יהיו יותר שמישים ונגישים לגיל השלישי. 
 
--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
 
מקורות:  

"אשל"- האגודה לפיתוח ותכנון שירותים למען הזקן בישראל
http://www.reutheshel.org.il/index.aspx?id=3136&itemID=2570 
אוחזר בתאריך 5.6.10
 
דוגנס א' (1995) רפלקסולוגיה. ישראל: עופרים.
 
דיוויס ק' פ' (1994) כוחו של מגע. ישראל: אור עם.
 
Billhult A, Bergbom I, Stener-Victorin E. Massage relieves nausea
 in women with breast cancer who are undergoing chemotherapy. J
.Altern Complement Med. 2007;13(1):53-7

 Bush E. The use of human touch to improve the well-being of older
.adults. A holistic nursing intervention. J Holist Nurs. 2001;19(3):256-70

 :Christensen K, Doblhammer G, Rau R, Vaupel JW. Ageing populations
 .the challenges ahead. Lancet. 2009 3;374(9696):1196-208

 Davis MP, Srivastava M. Demographics, assessment and management
.of pain in the elderly. Drugs Aging. 2003; 20(1):23-57

 Edvardsson JD, Sandman PO, Rasmussen BH. Meanings of giving
 touch in the care of older patients: becoming a valuable person and
.professional. J Clin Nurs. 2003;12(4):601-9
אוחזר בתאריך www.reflexology-usa.net/history.htm 7.6.10

 .Rakel B, Barr JO. Physical modalities in chronic pain management
.Nurs Clin North Am. 2003; 38(3):477-94

 Sharpe PA, Williams HG, Granner ML, Hussey JR. A randomised study
 of the effects of massage therapy compared to guided relaxation on
 well-being and stress perception among older adults. Complement
 .Ther Med. 2007;15(3):157-63

 Stephenson NL, Weinrich SP, Tavakoli AS. The effects of foot
 reflexology on anxiety and pain in patients with breast and lung
.cancer. Oncol Nurs Forum. 2000;27(1):67-72
.Comment in: Oncol Nurs Forum. 2001;28(3):445-6

 Stephenson NL, Swanson M, Dalton J, Keefe FJ, Engelke M. Partner
 delivered reflexology: effects on cancer pain and anxiety. Oncol Nurs
.Forum. 2007;34(1):127-32

 Williamson AT, Fletcher PC, Dawson KA. Complementary and
 .alternative medicine use in an older population. J Gerontol Nurs
.2003;29(5):20-8

 Woods DL, Beck C, Sinha K. The effect of therapeutic touch on
 behavioral symptoms and cortisol in persons with dementia. Forsch

 .Komplementmed. 2009;16(3):181-9
 Wu HS, Lin LC, Wu SC, Lin JG. The psychological consequences
 of chronic dyspnea in chronic pulmonary obstruction disease: the
 .effects of acupressure on depression. J Altern Complement Med
.
 
 
 
חזרה לעמוד כתבות חזרה לעמוד כתבות