פרסום מחקרים ומאמרים מקצועיים ברחבי העולם בתחום הרפואה המשלימה

1.האם עיסוי יכול לעזור בשיכוך כאב, בנשים?

מחקר מבוקר, אקראי אשר בחן את השפעות העיסוי על כאב הנגרם מגירוי חשמלי ל-96 נשים בריאות. נשים אלו חולקו לשלוש קבוצות טיפול- עיסוי, עיסוי ודמיון מודרך או ללא טיפול כלל.

שתי קבוצות הטיפול בעיסוי דווחו על הקלה משמעותית בכאב בעקבות העיסוי כמו כן בקבוצות העיסוי הושגה רמה של הרפיה משמעותית יותר מקבומת הבקורת שהיתה ללא טיפול..

תוצאות אלו מצביעות כי לעיסוי יתכן השפעות מרגיעות על כאב.

2.האם דיקור סיני משכך כאב לאחר ניתוח בטני?

מחקר אקראי, מבוקר על 90 גברים אשר פנו לניתוח בטני בדק השפעת דיקור על כאבים אחרי ניתוח.. הגברים חולקו לקבוצת אלקטרו-אקופנקטורה או דיקור פלסבו. השימוש במשככי כאב ירד עקב השימוש בדיקור, ו עוצמת הכאב היתה נמוכה בהרבה בקרב קבוצת הטיפול האמיתי. בקבוצה זו , היה אחוז נמוך יותר של חולים אשר הרגישו סחרחורות לאחר שימוש במשכי כאב. החוקרים סכמו שטיפול באלקטרו-אקופנקטורה עשוי להקל על כאבים לאחר ניתוחים בטניים ולהקל על תופעות הלוואי משימוש במשככים.

3.האם שמן זית ושמן חמניות יכול להטיב עם עור מבוגרים ותינוקות?

מחקר בו חולקו 19 מבוגרים לשתי קבוצות- אחת שמרחה 6 טיפות שמן זית על ידם פעמים ביום למשך 5 שבועות, וקבוצה שניה שמרחה 6 טיפות שמן זית ביד אחת ו-6 טיפות שמן חמניות ביד שניה, פעמים ביום למשך 4 שבועות.

השימוש בשמן זית גם לפריחה אדמומית בקרב המשתמשים- גם לאלו עם רקע של דרמטיטיס, וגם לאלו ללא רקע קודם.עורם של המשתמשים בשמן זית הפך להיות חדיר יותר מאשר המשתמשים בשמן חמניות. שמן החמניות לא גרם לגירוי עורי, ושימר לחלוחיות עור.

מסקנת החוקרים כי שמן זית עלול לגרום לדרמטיטיס (או להחריף תגובה עורית קיימת) ולפגום במחסום העור. לפיכך רצוי שלא להשתמש בשמן זית לתינוקות.

4.מטה-אנליזה חדשה: השמנת יתר (BMI בין 25 ל-30) מזוהה עם תמותה כוללת נמוכה יותר
Association of All-Cause Mortality With Overweight and Obesity Using Standard Body Mass Index Categories. A Systematic Review and Meta-analysis

על פי מטה-אנליזה חדשה משקל עודף נמצא קשור בירידה בתמותה כוללת, בהשוואה למשקל תקין.
החוקרים בדקו את הקשר בין BMI לתמותה על פי כמעט 100 מחקרים, שכללו כמעט 2.9 מיליון איש עם 270,000 מקרי תמותה.
אנשים בעלי BMI של 35 ומעלה נמצאו בסיכון מוגבר לתמותה, לעומת בעלי BMI תקין (בין 18.5 ל-25), אולם BMI בין 25 ל-30 נמצא קשור באופן משמעותי לסיכון נמוך לתמותה.
כמו כן, אנשים בעלי BMI בין 30 ל-35 לא נמצאו בסיכון מוגבר לתמותה, לעומת בעלי BMI תקין.
במאמרי מערכת מגיבים כי ייתכן שמדובר בארטיפקט, שכן ידוע שבקצה הנמוך של טווח BMI תקין נמצאים אנשים המצויים בסיכון מוגבר לתמותה, לעומת אלו שבקצה העליון של טווח BMI תקין, ולכן הכותבים מבקשים לנקוט זהירות בפרשנות תוצאה זו.

http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1555137

5.האם מדיטציה עוזרת להרגעת דלקת?

מחקר אקראי, מבוקר בקבוצת מתנדבים אשר עברו הכשרה של 8 שבועות בהורדת תעוקה ע”י מדיטציה, או ע”י תוכנית לקידום בריאות. החוקרים יצרו דלקת מקומית על גבי ידם של המתנדבים ע”י מריחת משחת קפסיקום. בנבדקים אשר עברו אימוני מדיטציה, נצפתה רמת דלקת נמוכה יותר למרות שרמות הורמוני הלחץ היו זהות בשתי הקבוצות. מסקנת החוקרים הינה כי יש השפעה משמעותית של טכניקות גוף-נפש בהורדת רמות תעוקה ומכאן השלכות אפשריות על מצבי דלקת כרונית. כמו כן, טכניקות אלו כנראה יעילות יותר מתוכניות לקידום בריאות בשיפור סימפטומטים.

6.האם יש קשר בין לקיחת תוספי סידן לבין סיכון לסרטן ריאות בקרב נשים לא מעשנות?

בדיקת קשר בין צריכת סידן לבין הסיכון ללקות בסרטן שד בנשים לא מעשנות אשר חושב על סמך שאלוני תזונה אשר הועברו ל 71267 נשים בריאות. במהלך 11.2 שנות המעקב, נצפה כי צריכת סידן, זרחן ויחס סידן-מגנזיום עומדים ביחס הפוך לסיכון ללקות בסרטן ריאות. לא נמצא קשר בין לקיחת תוספי תזונה של מגנזיום, או תוספים המכילים סידן או ויטמין D לבין הסיכון ללקות בסרטן.

מסקנת החוקרים כי מחקרם הינו בין הבודדים המצביע על הצורך בהגברת צריכת סידן בקרב נשים לא מעשנות לשם הורדת הסיכון ללקות בסרטן שד, בעיקר באוכלוסיות עם מחסור בסידן.

7.האם דיקור עוזר לכאב גב תחתון כרוני?

מטה אנליזה של 13 מחקרים אקראים, מבוקרים הכוללים 2678 נבדקים הסובלים מכאבים כרוניים בגב תחתון. בניתוח הסטטיסטי, התברר כי בקבוצת המדוקרים חלה הטבה בעוצמת כאב, במגבלת תנועה ובאיכות חיים אך רק לעומת קבוצה שאינה מטופלת כלל או שמטופלת בטיפולים שונים אחרים. לא נמצאו הבדלים כמול קבוצת פלסבו. על כן, מסקנת החוקרים הינה כי הדיקור הינה שיטת טיפול יעילה בשיכוך כאב כרוני בגב תחתון, ותוצאות הדיקור הינן בעקבות מנגנונים לא-ספציפיים מעצם יצירת המניפולציה.

8.האם ויטמין D וסידן מצמצמים סיכון לטרשת עורקים?

מחקר סקירה על מחקרים אחרונים והמלצות רפואיות בנוגע להגברת ויטמין D וסידן הן בתזונה והן כתוסף. מסקנת הסוקרים הינה כי ישנן עדויות לגבי יעילות ויטמין D בצמצום סיכון למחלות קרדיווסקולריות ואילו התמונה לגבי סידן מורכבת יותר, ויתכן וצריכה תזונתית מוגברת קשורה לצמצום סיכון ללקות במחלות קרדיווסקולריות, בעוד שלקיחת תוספי סידן דווקא מעלה סיכון זה.

9.האם צמחי מרפא עלולים לגרום לרעילות כבד?

מאמר סקירה על תיאורים מדווחים של מוצר בודד או מספר צמחים הנמכרים תחת שם פורמולה בודדת. ישנו מגוון רחב מאוד של תופעות מדווחות מצמחי מרפא מדלקת כבד קלה ועד לכשל כבדי.

הצמחים אשר העדויות כלפיהם נסקרו במאמר זה הינם: צמחי אירווודה וצמחי רפואה סינית, , black cohosh, chaparral, germander, greater celandine, green tea, Herbalife, Hydroxycut, kava, pennyroyal, pyrrolizidine alkaloids, skullcap, and usnic acid. מפורטות במאמר גם אינטראקציות צמחים אלו עם תרופות קונבנציונליות.

10.האם לקיחת תוספי מזון מקלה על סימפטומים פסיכיאטריים?

מטה אנליזה של 8 מחקרים אקראיים, מבוקרים על לקיחת תוספי מזון ומעקב אחר השפעת על תופעות לוואי פסיכיאטריות קלות, במשך 28 יום לפחות. נצפה כי לקיחת תוספים עזרה בתפיסת הלחץ של הנבדקים, הרגעת חרדה (אך לא דיכאון) והקלה בעייפות ובלבול בקרב נבדקים בריאים.

מסקנת החוקרים כי לקיחת ויטמינים ומינרלים עוזרת להקל על סימפטומים נפשיים באנשים בריאים. תוספי משפחת B כנראה יעילים יותר בהרגעת סימפטומי מצב-רוח. שאלות נוספות הצצות בעקבות ניתוח התוצאות הינן המינון הנדרש בתוספים השונים וכמות חומרים פעילים.

11.האם הומיאופתיה עוזרת לשכך כאבי מחזור?

מחקר המבוסס על 23 תיאורי מקרה של נשים הסובלות מכאבי מחזור ופנו לקבל פורמולות הומיאופתיות מותאמות אישית. נמצה כי הטיפול ההומיאופתי עזר למרבית נשים אלו ושיכוך הכאב היה משמעותי. בקרב 91.3% מהנשים נצפה אף שיפור באיכות החיים.

מסקנת החוקרים הינה כי לטיפול ההומיאופתי ישנן השפעות מיטיבות בהקלה על תופעות מחזור. ה\תמצית השכיחה ביותר לשימוש הייתה Folliculinum וכי רצוי לבצע מחקרי פלסבו בכדי לבדוק את ההשפעות של תרכובות ותמציות ספציפיות על תופעות מחזור.

12.האם דיקור יכול לעזור בשיפור ביצועי ספורט והתאוששות ממאמץ ספורטיבי?

מאמר סקירה של 4 מחקרים בתחום. מספר משתתפים בכל מחקר הינו קטן, וכ-14 נקודות דיקור שונות נבדקו במחקרים שלו. 3 מחקרים בדקו שיפור ביצועי ספורט לאחר דיקור, מהם רק אחד הראה כי אלקטואקופנקטורה שיפר פרמטרים כלחץ דם וביצועים. בשני המחקרים האחרים לא נצפו הבדלים בעקבות הדיקור. במחקר אשר נבדקו פרמטרים גופניים לאחר אימון, נמצא כי רק בקרב קבוצת הדיקור חלה ירידה בקצב לב ובצריכת חמצן.

מסקנת החוקרים הינה כי ישנן עדויות ראשוניות מבטיחות לגבי יעילות האקופנקטורה בשיפור ביצועים ספורטיביים וברגיעה ממאמץ גופני. יש צורך לבצע מחקרים איכותיים יותר (גודל מדגם, מחקרים עיוורים, טכניקות פלסבו יעילות וכו’) בכדי להגיע למסקנות חד משמעיות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22967279